מייק קונלי. במשך שנים הוא נאבק בפציעות, קבוצה מתדרדרת וסוללת מאמנים מתחלפים כדי לשמור על מקומו כשחקן השני הטוב בליגה עם צמות. אם נשפוט לפי תחילת העונה, המעמד ההיסטורי שלו בסכנה. לא, ג'רמי לין לא בדרך חזרה לספר ברגע זה (או לליגה בכלל). עם משחק של 1-16 מהשדה, סך הכל 17% מהשלוש, אפשר להגיד בפה מלא שלא זה המייק שהכרנו. במשחק הראשון הוא והאוהדים ידעו שמדובר בערב רע במיוחד וחגגו ביחד את הסל שלו מהעונשין:

אז מה קרה לקונלי? זה באמת הסוף? האם אלפריד פייטון צריך להתחרט שגזר את הגידול שהיה לו על הראש והוציא עצמו מהתחרות? יצאתי לבדוק את כל האפשרויות.

להיכנס לפאניקה. זה הסוף. אני חוזר – זה הסוף. נא להיכנס לפאניקה בצורה מסודרת.

נגמר. מת. הקריירה שלו אינה עוד. בטל קורבנו. הוא גופה. הוא חסר חיים. הוא בעט בדלי. אם לא היה לו חוזה ענקי לסיים הוא היה חוגג במסיבות במיאמי. הוא עושה מופעי סטנדאפ מנומנמים בישראל. קונלי הוא שחקן לשעבר.

מתישהו זה קורה לכל שחקן, וקונלי הוא כבר לא גור צעיר. אחרי הפציעות שעבר, ביחד עם גילו וזה שממפיס שלו כבר מזמן לא הייתה רלוונטית, אפשר להכריז בוודאות – קונלי גמור. תודה על הדגים, נתראה בשמחות.

קללת דרון וויליאמס

דווין האריס. ג'מאל טינסלי. ארל ווטסון. מו וויליאמס. טריי ברק. דנטה אקסום. שלווין מאק. ג'ורג' היל. ריקי רוביו. מאז שדרון וויליאמס, בחירה שלישית בדראפט 2005, הפריש את המאמן האגדי ג'רי סלואן ואז ברח כדי להתרסק עם ברוקלין, הרבה שמות זרמו על העמדה שבעבר סטוקטון החזיק בה ללא עוררין. ריקי רוביו כמעט הצליח לשבור את הקללה. אבל כמו שאומרים Don't poke the bear. ועכשיו הקללה באה לשבור את הגריזלי לשעבר.

Play Like Mike

כמו שאתם בוודאי יודעים שהמצאתי – קונלי עלה העונה עם נעליים אחרות מאלו שהוא רגיל אליהן. האגדה מספרת שכשאלביס פרסלי יצא למסע לקחת את המוזיקה והריקודים מהאפרו-אמריקאיים אל הלבנים, בדרכו הוא נתקל בנעליים מיוחדות. נעליים שאיפשרו לכל הלובש אותן לקפוץ גבוה יותר, לרוץ מהר יותר, להצליח להקפיץ חפצים עגולים טוב יותר. הנעליים שימשו את אלביס במשך שנים, עד שיום אחד נעלמו. בפעם האחרונה שהנעליים זוהו הן היו אצל יליד ממפיס, אחד בשם פני הארדאוויי. לפי השמועות, פני עבר על החוק היחיד שהגיע עם הנעליים ועבר איתן אל מחוץ לעיר. הנעליים נחטפו ממנו לפני קצת מעל עשור כדי לחזור לעירן האהובה ולחביב העיר הבא. יכול להיות שרגע לפני פתיחת העונה הנעליים החליפו שוב בעלים, אל הצעיר החדש שהולך לככב עבור העיר בה נמצאו.

זה לא מייק קונלי

קונלי וגאסול הם חברים טובים. כך הם היו במשך שנים שנלחמו גב אל גב בליגה הקשוחה בעולם. מארק גאסול בא ממשפחת כדורסל ענפה, כאשר יחד עם אחיו פאו המבוגר, גם אדריה הצעיר הוא שחקן כדורסל. רק שהוא מעולם לא הצליח לשבור את המחסום ולעבור לאירופה כמו אחיו הבוגרים. כמחווה לחברו הטוב, לחייל שנלחם לצידו, מייק הסכים לוותר על העונה ונתן לאדריה להחליף אותו:

קונלי עצבן את הרוח המורמונית הגזענית שגרה בבית הויקטוריאני החדש שלו

מייק קונלי נשוי למארי פלוסו. הם משפחה מאושרת עם ילד. וזה מעצבן את הרוח המורמונית שגרה בדירה שלו ביוטה. שני ניחושים למה:

נת'ניאל טרנרווד היה אדם מכובד, בכיר בקהילה המורמונית, והוא כבר שנים רודף את הבית שקונלי בחר לגור בו. עד עכשיו, מעולם לא הייתה לו סיבה להטריד את מנוחתם של המתקרבים לבית, מלבד הילדים החצופים ביותר שהעזו לעבור את הגדר. אבל נת'ניאל מעולם גם לא ראה דבר כזה.

לטענתו של נת'ניאל, הוא לא גזען. אבל הבטן שלו מתהפכת בכל פעם שהוא רואה אותם ביחד. והבטן המתהפכת הזו כל לילה מונעת ממשפחת קונלי שינה רציפה. מייק לא הצליח לעצום עין ליותר מחצי שעה רצופה כבר כמה חודשים וזה משפיע על היכולת שלו על המגרש.

זו רק בעיות הסתגלות

12 שנים העביר מייק קונלי בממפיס. שתיים עשרה שנים מאז הפעם האחרונה שהוא היה צריך להסתגל למקום חדש. והוא הגיע ליוטה, מועדון שבערך במשך כל זמנו של קווין סניידר במועדון פותח חלש ומגביר ככל שהעונה מתקדמת. מי שמתקשה במיוחד בהתחלות אצלו הם שחקנים חדשים, כאלו שמייק קונלי נמנה השנה עליהם. אפשר לתת לו הזדמנות להשתפר. אבל בשביל זה צריך לא לחרוץ גורלות של שחקנים אחרי פחות מפאקינג שבוע.